לכל אותם גולשים מזדמנים ולכל הקבועים שבאים לבדוק מה קורה בבלוג, רצינו שתדעו אנחנו עדין כאן, בעיקר מעדכנים בטוויטר. יש כמה כתבות בנושאי טרנדים שרצינו לכתוב אבל הן לא גמורות חבל שאין לנו זמן כי יש דברים דחופים יותר ודחופים פחות.

איך בכל זאת אפשר להשאר מעודכן?
תפעילו RSS על הבלוג, תגלשו באתר ותעקבו אחרי הטויטר כך תמשיכו להיות טרנדים כל הזמן .

זהו פוסט מיוחד ויקר לליבי אפשר לעשות עליו פרויקט שלם ואפילו אתר שלם למי שחפץ ביוזמה (רק אל תשכחו לספר לכולם מי נתן לכם את הרעיון כשתהיו מפורסמים) ,ואני מדבר על הטרנדים שליוו את ילדותנו, וכשאני אומר ילדותינו אני מדבר על התקופות בהם למחשבים עדין היו נותנים שמות במספרים כמו 286 386. אם לא לוקחים יותר מידי פערי דורות למינהם אז כנראה תבינו על מה אני מדבר.

השאלה שנשאלת או לחילופין תמיד צריכה להשאל היא איך עושים את זה, איך מגיעים לרמת הטרנדים הללו או איך משחזרים את ההצלחה המטאורית שלהם? אז אולי בעזרת הפוסט הזה תמצאו איזה קו משותף לכל המוצרים ותעלו על תובנות ששוות זהב.

אם מישהו רוצה להוסיף על הטרנדים, לשלוח תמונות להרחיב עליהם, לפתוח טרנד באתר אני אשמח לתת לו כאן במה ולעזור לו במה שאוכל.

אז בלי להוסיף במילים טרנד ראשון ולא בסדר כרונולגי או חשיבותי-

הטמאגוצי ,הטטריס ושות'.
המשחק האלקטרוני הראשון שפרץ כטרנד היו משחקי הטניס והטטריס שפתאום כאש בשדה קוצים הופצו בכל עבר הטטריס הכי פופלארי היה זה שרשום עליו 99 משחקים ב 1 . משחקי הטניס והשוער שהיה אמור להציל שערים גם הם היו מאד נפוצים. אך הנפוץ מכולם היה הטמאגוצי ובימים בהם לא היה לכל ילד פלאפון, היה לכל ילד טאמגוצי עד היום מנסים לעשות קאמבק לרעיון אבל זה אף פעם לא יהיה כמו בעבר.

משחקי מחשב ישנים
כשאני מזכיר משחקי מחשב אני מדבר על השלב שלכולם היה מחשב שהריץ קומנדר קין 1-6 שהיה להיט היסטרי! דייב, גולדנקס, סוגר שטחים, דיגר ועוד… את כולם דרך אגב אפשר למצוא ב: מסע אל העבר

קלפים
חבורת הזבל, דובוני אכפת לי, רובוטריקים, המוטרפים,סופרגול, מונדיאלים ועוד אוספי קלפים למינהם-
לכל אחד היה, אני מניח, לפחות אלבום מדבקות אחד, המשחק הכי מפורסם עם קלפים הוא לערבב ערימת קלפים לחלק אותם לשניים ולהפנות למישהו את החלק עם הציור\תצלום לשחקן והוא היה צריך לבחור את אחת הערימות, לאחר הבחירה הופכים את הקלפים – אם לחבילה הפך יש את המספר קלף הגבוה ביותר (בצידה השני של החפיסה) הוא היה זוכה.

מוצצים מפלסטיק
זוכרים את התקופה שכל הילדים הסתובבו עם שרשרת של מוצץ מפלסטיק שנועדה לקשט את הצוואר ולהפיג את השיעמום בפה, זהו אחד הטרנדים שעד היום נשאר בגדר תעלומה מדוע ואיך תפס את מקומו כטרנד, אבל העובדה היא כזו, פעם מוצץ מגומי היה לתינוקים ומפלסטיק לילדים מגניבים. למי ששכח איך הם היו נראים (מסתבר שעדין מוכרים כאלה לתוכים)

פוגים
אם יש טרנד שהיה הכי בעייתי מבחינה לשונית אלה היו הפוגים, עד היום אף אחד לא באמת יודע איך צריך לומר פוֹגים או פוּגים. מה שבטוח כל מי שניסה לחקות את מכת המדינה שהתחילה יום בהיר אחד לא הצליח. ילדים הסתובבו עם מזוודות מלאות פוגים, היינו רבים על פצצים – ואם היינו רוצים להיות מטורפים היינו גם שמים אותם אחד על גבי השני ומשחקים עליהם בדיוק כמו על הפוגים הרגילים. אי אפשר לדבר על טרנדים לבני נוער בלי לדבר על פוגים עד כדי כך שיש עדין אוספים שלמים אצל אנשים וערך ויקיפדיה.התמונות אם תהיתם מדף המעריצים לפוגים בפייסבוק.

מכתביות - לבנות שבין קוראי הבלוג.
אם לא היו לי אחיות כנראה שלא הייתי מכיר את הטרנד שהיה כל כך נפוץ בקרב הבנות בתקופת הילדות שלי, לבנים שבנינו מכתביות זה בעצם סוג של דפי ברכה עם ריח . פעם בנות היו מחליפות אותם בכמיות …

צמידים בצבעים מגניבים מגומי
אני לא בטוח שזה טרנד שמתאים לפוסט כי זה יותר טרנד אופנתי אך עדין היתה תקופה שבהם הצמידים האלה היו מאד פופלארים ונהגו לסחור בצבעים שלהם ולעשות איתם כל מיני החלפות.

הקפיץ שיורד מדרגות או -"סלינקי" למביני עניין .
זה היה טרנד שתפס לזמן מועט אבל תפס חזק, וכשאני נזכר בזה וחושב על איך הייתי רואה ילדים(טוב נו, גם אני עשיתי את זה) מחפשים אחרי גרם מדרגות אינסופי כדי להוריד את הקפיץ במדרגות בלי שהוא יעצור. דבילי עד כמה שזה נשמע אבל פעם זה היה ווואוו… קפיץ… עוד משהו שנהגנו לעשות איתו כשהיה משעמם היה להקפיץ אותו מיד ליד.
הקפיץ הפופלארי ביותר היה בצבעי צהוב כתום אדום ומפלסטיק, למי שהיה מקצוען היה קפיץ ממתכת. תמיד רציתי אחד כזה.

יו-יו
טנרד יחסית חדש, בגללו המוני ילדים הסתובבו עם פלסטר על האצבעות מרוב שהחוט כבר הכאיב ועשה נמק במקום בו היו-יו היה קשור כל היום.
זהו אחד הטרנדים שמחזיק עד היום המוני מעריצים ואפילו מתקיימות תחרויות מידי פעם בנושא. הרעיון מסביב ליויו היה לא רק לשחק איתו אלא גם לעשות איתו תרגילים – מגדל אייפל, כלב הולך…
גם כאן המקצוענים בלטו במיוחד עם יו-יו מאובזר במשקולות שנתנו ליו-יו יכולות מופלאות כמו היכולת לעלות לבד כשהוא מסיים להסתובב במקום. היתה תקופה שכל ילד היה חייב אחד כזה.

סרגל שהופך לצמיד
הרעיון היה פשוט ובתור תלמיד היה אפילו קל לשכנע את ההורים לקנות לך אחד, כלומר כתלמיד אתה צריך סרגל, אבל עם מכה קלה על הזרוע הסרגל היה הופך לצמיד, עד היום ההמצאה הזו נראית לי גאונית. עדין יש מקומות שבהם ניתן להשיג את ההמצאה אבל שימו לב בשיא הטרנד הצמידים האלה היו עטופים בבד והיה יחסית נוח לשים אותם על היד לאורך זמן, אז אם בא לכם זמן נוסטלגיה ואתם רוצים אחד תקפידו על העניין.

גוגואים:
גוגים זה אולי המשחק הכי יצרתי שהומצא,  למעשה הוא היחיד שלא נעשה עליו רווח של איזה גורם עסקי מובהק שעוסק בצעצועים, אוכלים מישמש יוצא גוגו פשוט וקל – בנוסף צורת המשחק היתה להשיג קופסת נעליים לעשות בה חורים ולשחק קליעה למטרה, או לשחק קרוב לקיר, או פגיעות…וכמובן לבעלי החוש המוזיקלי גם לתת איזה יריקה על קצת חול ולשייף את הגוגו במדרכה כך שיהיה ניתן לשרוק איתו.

רולרבליידס
מאז שיגעון הסקייטים, לא נראה דבר שחדר לשוק כל כך חזק, וכמו גל ששטף את המדינה ילדים החלו להסתובב עם 2 זוגות נעליים עליהם. נעליים רגילות והרולרס, רוב האנשים הסתובבו ברולרים הרגילים ובעיקר נהנו לטייל איתם, המתקדמים גם נהגו לנסות ולרדת איתם מדרגות, החליפו את הרולרים לדגמים משופרים ואף החליפו לגלגלים מגומי מיוחד. בשכונות המורעלות יכולתם למצוא דגם של רמפה שנבנתה במיוחד לתרגילים ומתאבדים שניסו לעשות פעלולים… הטרנד החזיק כחצי שנה אחריו כבר נראתה דעיכה וכיום הרולרים נעלמו כלא היו בקרב רוב האנשים.

פורפורות
מה מתאר את הפורפרות בצורה טובה לדעתי, היא תגובה שראיתי באיזה פורום של נענע, "פורפרות- בטח. זה שולתת! ההרגשה של הפורפרה שמסתובבת לך על הכף יד אחרי שבמיומנות רבה הצלחת להרים אותה… אורגזמה."
החסרון האלמותי של הפורפרה היה השפיץ שלה שברגע והיה נופל הפורפרה לא היתה אותה פורפרה. מה שנוסף לאירוניה בפורפרה, תמיד מכרו אותה עם צופציק למעלה אבל כולם הורידו בשביל שהיא תשרוק…

(בתמונה פורפרה בלי החלק העליון)

גולות
גם אותן היטיב לתאר המשתמש שתיאר את חויית הפורפרות, ולכן אני אמשיך לצטט:
"הגולות, אי אפשר להזכיר אותן ככה כלאחר יד ולעבור הלאה. גולות זה עולם ומלואו!
ראשית, גולות היו סמל סטאטוס – למי שהיו אז הרבה גולות היה מסודר בחיים.
וגם יש ערכים שונים לגולות: יש גולות פרפריות, שהן הכי פושטיות, ויש חלביות, וכספיות, (הכל עם דגש על ההברה הראשונה) ומתכתיות והכי שוות היו אלו בגדלים המוזרים. 5 פרפריות שוות חלבית אחת. חמש חלביות שוות כספית, וכן הלאה.
חוץ מזה הגולות היוו מטבע עובר לסוחר. נניח תמורת 20 גולות פושטיות אפשר היה להשיג בשוק(הילדים) 2 חבילות של חבורת הזבל."

דברים שגיליתי אחרי כתיבת הפוסט:
לקפיץ שיורד במדרגות קוראים סלינקי, ותודה ל "זאדק הערס הפולני" (ומערכת הכניסות לאתר) מפורום עשרים פלוס בתפוז שתרם את המידע החשוב הזה!
ולוקיפדיה שגילתה לי (ועכשיו לכם) שיש דבר כזה "היכל התהילה הלאומי של הצעצועים" אני חושב שיש להכין אחד כזה גם בארץ! אם לאמריקאים יש אחד כדאי שגם לנו יהיה .
בפורומים שהזכרתי בשרשורים הבאים שנפתחו בעקבות קישור להודעה הועלו עוד דברים ישנים אבל בחיפושי אחרי טרנדים התמקדתי בחפצים טרנדים ולא ברעיונות טרנדים שתפסו אבל למי שבכל זאת רוצה להרחיב:

שרשור בפורום נוסטלגיה – תפוז

שרשור בפורום עשרים פלוס – תפוז

שרשור בפורום FXP

לא מכבר פורסם פוסט בתנועת הנוער שכותרתו אתרי בני הנוער- איפה הם היום?, רז מצנע טען כי לאט לאט ילכו ויעלמו אתרי בני הנוער נוכח הירידה התלולה בכמות בני הנוער הנכנסים לאתרים המרכזיים שהוא ציין.

לדעתי רז עלה על משהו נכון, אבל לא מדויק. אתרי בני הנוער לא נעלמו – הם פשוט התחלפו ומתחלפים עם השנים. (לדוגמא יויו עולה בזמן שטיפו יורד )

רשתות חברתית:
רשתות חברתיות לבני נוער סופן לכישלון, המספרים מראים שהם בירידה מתמדת ואיך אפשר לצפות למשהו הפוך, טרנד+טכנולגיה = פייסבוק . להערכתי יש כיום גיל מסוים בו ילדים מתחילים להפגש בגלישה עם רשתות חברתיות ככל הנראה הגיל הולך ופוחת כיון שיצירת פרופיל בפייסבוק היא כבר לא עניין מסובך או דורש ידע מינימלי באנגלית, והגידול בקרב הישראלים עלה בפרט בקרב צעירים. יעידו על כך כל התגובות באתרים שיוצרים כניסות יחודיות על מילות מפתח בסגנון "איך פותחים פייסבוק" . אבל לפני שמספידים את הרשתות החברתיות לצעירים, לא טענתי שלצעירים לא יכולים להיות כמה רשתות חברתיות למשל מקושרים ופייסבוק, האמת להרבה מהם אכן יש שימוש בשתי רשתות חברתיות בעיקר כיוון שהם נוטים להתחיל עם רשת ישראלית ועוברים לפייסבוק בהמשך.
הסיבה המרכזית להתחיל ברשת ישראלית היא כיון שפייסבוק מוגבל לרישום מגיל  13 ומעלה (לא שזה עצר ילדים מלפתוח פייסבוק).  ופייסבוק לא נוקטת באמצעי פרסום לעומת חברות מקומיות שמבוססות בקרב צעירים. והדוגמא הטובה ביותר הוא אתר ערוץ הילדים, בתוכו ניתן למצוא רשת חברתית בשם BME . ואם לשפוט לפי גוגל טרנדס מול האתרים Shox וBona אתר ערוץ 6 שומר על מיקומו לאורך השנים… ניתן לשים לב שגם Bona שומר על גולשיו הסיבה המרכזית(להערכתי) היא כיון שגם הוא פונה לקהל היעד הצעיר שיותר מזכיר את כיון גילאי גולשי אתר ערוץ 6 וגם כי הוא מפורסם ב Ynet (כחלק מקבוצת  Ynet). לכן לעניות דעתי מטרות האתר בונה צריכות להשתנות בהתאם כיון שהוא בנוי למשוך קהל יעד בוגר יותר.

נקודה להורים: כנראה שיש מה לדאוג מרשתות חברתיות אחרי הכל. לאחרונה נצפו ברחבי הרשת תכנים היכולים להתפרש כבעייתיים, אלא אם כן אתם מאד ליברלים כשזה מגיע לסקס בין בני נוער. כך למשל אתר Bona, מגזין הנוער והרשת החברתית לצעירים של Ynet, מפרסם סקר מערכתי שכותרתו "סקס: עם מי שאוהבים או עם מי שבא", שלווה בין היתר בתמונות הסברים, ואילוסטרציות של בנות צעירות במיוחד. פלא שאחר כך אנחנו קוראים בעיתונים על ילדה בת 12 בשלבי היריון? נקודה למחשבה. חשוב לומר, מיניות היא נושא פופולרי שיש לאזכר ואפילו חשוב וראוי לעשות לגביו הסברה נכונה, אבל כנראה שלכל דבר יש דרך עדינה ועדינה פחות.

חזרה לנושא שלשמו התכנסנו , לאן נעלמו בני הנוער…

העניין הוא כזה בני הנוער נמצאים בפייסבוק, או במקושרים אם אתם מחפשים אותם ברשתות חברתיות.

פורומים
פורומים לבני נוער, דוגמה לאחד האתרים שבני נוער רבים נמצאים בו, fxp.co.il , מתחת לאף של כל העסקנים באינטרנט צמחה לה קהילת ענק של בני נוער, עם מעל לחצי מיליון רשומים, ומעל 10000 חיבורים ברגע נתון fxp עושים בית ספר לכל אתרי הרשתות החברתיות לבני נוער. באתר אומנם אין רק בני נוער אבל הרוב המוחלט בהחלט מורכב מהם.
למי ששאל מהו האתר? מדובר על קהילת פורומים ענקית שנותנת את הפייט הכי טוב לתפוז פורומים בארץ, היתרון הבולט ביותר של הפורום יחסית לפורומים של הפורטלים בארץ טמון בכך שהאתר בנוי על מערכת פורומים מהמתקדמות בעולם בשם vBulletin לידה פורומים של תפוז, נענע וואלה וכד' מחווירות. כמובן שאין לזלזל בגודל הקהילה ורמת הקשר שלה לאתר אך באתרים הגדולים הבעיה של כמות גולשים לא קיימת ונשארת בעיית הטכנולוגיה ורמת הקשר לאתר. עם עלויות מאד נמוכות (195$ ומערכת פורומים זו שלכם) אין פלא שפורומים כאלה צצים כמו פטריות אחרי הגשם וגובות מחיר יקר (אדום עולה) מאתרי בני הנוער המוזכרים בכתבה של תנועת הנוער.

שניה לפני שאתם פותחים פורום לבני נוער, הטרנד לפורומים הללו כבר חלף והשוק רווי, העניין שלי בכתיבה על הנושא הוא ברמת הסטנדרטים שעולה עם הזמן .במילים אחרות, כבר לא מספיק לפתוח פורום באתר שיש בו הרבה אנשים ולצפות לפעילות ענפה, אלא הוא חייב להיות לפחות ברמה של מערכות הפורומים המוכנות. (אתר מקו נראה שחוטא בכך הכי הרבה למרות הפוטנציאל האדיר שגלום בו. ובמילים אחרות איך אפשר לקרוא לזה פורום?)

עוד נצפו עם ריכוזי בני נוער ניכרים.

אתרי הורדות, לא משנה מה דעתכם בנושא, הם שם ותמיד יהיו. הכי מענייין זה שבני הנוער מכירים אותם טוב יותר מכולנו. מפאת ענייני חוקיות לא אזכיר שמות ולינקים אבל תהיו סמוכים ובטוחים שהם שם ובגדול.
אתרי תמונות ממסיבות ופאבים, כל בני הנוער נוהגים לצאת , לבלות ולהצטלם – ובסופו של יום גם לחפש את התמונות שלהם, אומנם לעיתים אתר כזה או אחר בירידה אבל זה רק כי הגולשים נודדים לאתרי תמונות אחרים שעדין נפתחים פה ושם.

לסיכום, אומנם התמקדתי באתרי פורומים כדוגמה לזליגת בני נוער, ולכל מה שכבר הזכרתי תוסיפו כמה בלוגים ואתרי מעריצים ותקבלו את האתרים שאליהם בני הנוער נעלמים.

מה שחשוב להבין זה את הסיבות לנטישת האתרים הספציפים ואת המאפיינים של קהל היעד הקרוי בנוי נוער. כל מי שלמד טיפה כלכלה וניהול יודע שלכל מוצר יש 3 שלבים שלב בו יש צמיחה, שלב בו יש התייצבות, והשלב האחרון של דעיכה.וצדקו החברים בתנועת הנוער, כיום רוב האתרים הגדולים לבני נוער נמצאים בשלבי דעיכה כי הם לא המציאו את עצמם מחדש. הבעיה המרכזית של האתרים כיום היא בקיבעון הטכנולוגי שלהם. אני מאמין כי הטכנולוגיה צריכה להשתדרג כל הזמן על מנת להשאיר את האתר קרוב לקהל היעד הצעיר. כמו כן על אתרים אלו להיות יותר קשובים לטרנדים בקרב בני הנוער ולהתפתח יחד איתם.

פינתנו החדשה "תוכניות עם באזז שכדאי לשים אליהם לב", ולא בהכרח בשביל שתצפו, אלא כדי שתבינו לאן הלב של הקהל נוטה בימים טרופים אלו .

נתחיל עם Glee של רשת FOX. רויטל כתבה על Glee בטרנדי כך "סדרה על חבורה של תלמידי בית ספר הכי דחויים בעולם – אחת שמנה אפרו-אמריקאית, אחד נכה, אחת אסיאתית ואחת עם קול מדהים שכולם שונאים. הם מגיעים למקהלת בית הספר ואליהם מצטרף הקוורטרבק החתיך של נבחרת הפוטבול. משם מתחיל מסע מלא במוזיקה וריקודים."

הביקורות בסה"כ אוהבות (ציון 77 זה יפה , והאינטרטיימנט נותן להם A ) אבל כיון שהדגש הוא למכור את הסדרה בעיקר לבני נוער, והיא נמכרת! אז מה זה משנה מה ביקורות אומרות.
דברים שצריך לשים אליהם לב: פרסום אגרסיבי, טיזרים מעולים, וכמובן סימון ה L עם היד שבפוקס כל כך מקוים שיתפוס בקרב בני הנוער. ככה בונים טרנד כבר אמרנו?

ונסיים עם XFactor UK 2009 – הכוכב נולד של בריטניה, התוכנית משגעת את הצופים שם והפעם הם בחרו כמה סנסציות…
זה התחיל עם המורה המפורסם (לרגע חשבתי שיצליח לגרום למשרת המורה להיות יותר נחשקת בעולם כולו) שעשה את האודישן המושלם כפי שסיימון הגדיר והוא כנראה צודק אם לוידאו היו עד כה מעל ל 8 מיליון צפיות…

הבעיה היתה בהמשך התוכנית כי אחרי כזו פתיחה אפשר רק לרדת… ואיך זה נגמר אנחנו עדין לא יודעים.
אבל הכי חשוב ובסקירה מהירה, תפסו באזז מסביב לתוכנית: המאמי הלאומית של בריטניה : סטייסי סולומון , הנסיכה של בריטניה: לוסי ג'ונס , החתיך של בריטניה : דניאל לויד … והאמת יש עוד כמה שרציתי להזכיר כי ככה, לעניות דעתי, הסדרה שמרה ושומרת על הבאז סביבה. אז מלבד הליהוקים שכבר הזכרתי התוכנית נותנת במה כמעט לכל הטיפוסים שהקהל יוכל לאהוב, לפעמים אפילו לא צריך לדעת לשיר,כמו צמד התאומים שעדין בתחרות – ותשפטו בעצמכם .
או לפעמים לא מספיק לדעת לשיר טוב, קצת רקע היסטורי של חשפניות יכול לעזור או להרוס – למי שחיפש בשר הסאן הבריטי יעזור לכם בתמונה חושפנית במיוחד של קוקו. עוד נצפו הבועז מעודה (הלא תימני), מישהו שרק ברטניה יכולה לאהוב כי הוא עשה תנועה מגונה בטלוויזיה ,זה עם האפרו,  ואיך אפשר בלי זה שבא לעשות פדיחות לעצמו 1 , 2.
דברים שצריך לשים לב אליהם: ערוץ וידאו פעיל במיוחד ביוטיוב שבו ניתן לראות את הסדרה שירים מלאים ולא חלקים (קשת תפנימו) , בחירה מגוונת של משתתפים, שופטים שמתנגחים אחד בשני בצורה בריטית וחמודה, פרסומים שערוריתים בעיתונים,שופטים בוחנים את המתמודדים בבתיהם(הסופר מפוארים – אודישן אצל: סיימון ,שריל, לואי, דני ) יחד עם מפורסמים,ורובי וילאמס אחד שעולה לשיר על הבמה אחרי 3 שנים. יש לי הרגשה שזה תמיד טוב לרייטינג. 

לפעמים יש תחושה, נתונים מספריים או מחקרים הגורמים ליזמים לחשוב שאם יש כל כך הרבה רשתות חברתיות, וכל כך הרבה מצטרפים אליהם כל הזמן שגם מישהו, להלן "יזם" או "חברה", שיכולה לפתוח רשת חברתית משלה רצוי שהיא תפתח אחת ומהר.
בפוסט הזה אני אנסה להסביר למה לפי דעתי נגמר המקום לרשתות חברתיות ברשת הישראלית. (אם בכלל צריך להסביר)

המצב בישראל:

לפני כשנה אמרתי לשגיא שהמשתמש הישראלי עובר כמה גלגולים ברשתות החברתיות… וזה הלך ככה: בהתחלה הוא ילד ולכן כל החברים שלו נמצאים בבונה(הרשת החברתית של YNET) או שוקס (נחשו של מי הם), אח"כ הוא מתבגר וכל החברים שלו עוברים למקושרים, כשהוא בצבא הוא כבר מבין שהוא היה צריך להרשם לפייסבוק כי מקושרים זה לעם הלא פרידמני היושב בציון (בתקופה שהפייסבוק היה רק באנגלית), וכשהוא מתבגר הוא עובר לקפה דה מרקר כדי למצוא משהי בגיל שלו, כדי לפרסם כל מיני פוסטים, כי אין לו בלוג, כדי לצור קשרים עסקיים וכד'. כל זה היה נכון ללפני שנה.

ועל הרשתות החברתיות האלה נוספו כמה רשתות חברתיות מבוססות נושאים שגרמו לעודף היצע ברשתות חברתיות, למשל  הרשת חהברתית של ONE לאוהבי ספורט.  לרשתות חברתיות כאלה אני קורא רשתות חברתיות משניות, כי הן לא הרשתות החברתיות העיקריות שבהן המשתמש גולש, והן שומרות על הצלחה יחסית כי יש לאתר ערך מוסף – כך שאם אני גולש כבר ל ONE כדי לקרוא כתבות אני נכנס על הדרך לרשת החברתית, כשלמעשה הרשת החברתית העיקרית שלי היא Facebook . לאותו גולש שמשתמש בעוד רשתות חברתיות נקרא הגולש המשני, זה שחבר בעוד רשתות חברתיות.

מה קורה היום? למעשה היום יש התכנסות, כולם בסופו של דבר מגיעים לפייסבוק כרשת החברתית העיקרית שלהם, מכאן אם יש עוד רשתות חברתיות הן שם רק כרשתות משניות או רשתות שוליות.
המזל של החברות בארץ הן שאנחנו כל כך קטנים בהשוואה לארצות אחרות, כמו הודו, כך שפייסבוק אפילו לא טורחת להוציא משתמשים מהן בכוח (או איך פייסבוק עושה לOrkut בית ספר).
היחידה שאני יכול להגיד עליה שאולי בה זה שונה היא  קפה דה מרקר, הסיבות בהמשך.

העניין עם פייסבוק

אי אפשר להתחרות בפייסבוק, הם פשוט יותר טובים בהכל יחסית לכל רשת חברתית שקיימת והטכנולוגיה שלהם כל כך המתקדמת שהיא אפילו לא השאירה אבק כשהיא עקפה את שאר הרשתות החברתיות.
כיום מקושרים מנסים לחקות את פייסבוק אבל זה טיפה מאוחר מידי.
בנוסף והכי חשוב ברשת חברתית,פייסבוק מאגדת בתוכה כל כך הרבה חברים, מה שלא משאיר לך ברירה להתחבר אליה אם אתה רוצה שיהיו לך חברים .
מילה לגבי הסטאטוסים ,כפי שכבר ציינתי בפוסט קודם על טויטר ועל הבעיות של טויטר, אחת הבעיות זה אינסוף הקשקושים שרושמים שם, וגם על כך שרוב הישראלים כנראה מעדיפים את שורת הסטאטוס של פייסבוק, כך מתחיל להווצר עומס של שטויות שקשה לדעת מה להציג בדף ראשי שזה לא יעצבן ולכן כנראה מתוכנן להשתנות עיצוב עמוד הבית של פייסבוק .

אז למה בכל זאת יש רשתות חברתיות אחרות מסביב:

אחרי שכבר הבנו שפייסבוק היא הרשת העיקרית, עכשיו המלחמה היא סביב גולשי שוליים וגולשים משניים, גולשי שוליים הם אנשים שלא אוהבים להיות חלק מהעדר, אותם גולשים מכורי כדורגל שאין להם טעם להחזיק פרופיל בפייסבוק כי כל החברים שלהם נמצאים ברשת החברתית של ONE , או למשל TheGrave, רשת חברתית ללובשי השחור שהיא רשת חברתית שולית לכל דבר. בכל רשת חברתית כזו יש שילוב של גולשי שוליים והגולשים משניים.
מלבד סיבה זו, הרשתות החברתיות הנוספות מציעות דבר שלא קיים (עדין להערכתי) בפייסבוק, הן נותנות במה לתכנים שהגולש מעלה כמו שירים, סיפורים, כתבות… ולא רק תמונות והודעות סטאטוס.
אם נצא שניה מהקוביה של הגדרות נוכל לראות שבעצם מדובר בבלוגים עם רשת חברתית משותפת.

האם כדאי לפתוח רשת חברתית?

בכלליות לא, אם אתם בונים מלכתחילה על קהל יעד קטן כלומר משתמשי שוליים ומשתמשים משניים שעדין לא מצאו בית חם באחת הרשתות החברתיות שקיימות אז יש על מה לדבר, קחו בחשבון שגם התקציב שלכם על מנת שיהיה כדאי לפתוח רשת חברתית כזו רצוי שיהיה נמוך (או מאד גבוהה כדי להתחרות בפייסבוק, מקושרים, או קפה -דה אבל על מי אתם עובדים). כי הצלחה במימדים של פייסבוק או אפילו מקושרים כנראה לא תיהיה לכם.
היתרון היום הוא בכך שישנם מערכות מוכנות וכבר אין צורך להשקיע הרבה כסף בבניה של אחת מאפס או להשכיר אחת. לוקחים מערכת מוכנה עושים לה התאמות ומעלים לאויר.

דוגמאות: מערכת של webNetwork ב 200$ , דולפין 6 מערכת חינמית לחלוטין , MyOwnSpace רשת חברתית בקוד פתוח שדומה למייספייס להורדה בחינם ,  חינמית נוספת, OpenPNE ,ולמי שמעוניין "להשקיע" במערכת שמזכירה את Facebook כ300 דולר גם זה אפשרי…ויש עוד אם תריצו חיפוש פשוט בגוגל.
אם אתם לא יודעים לתכנת ולא רוצים להוציא כסף יש גם את Ning

קפה דה- ומקושרים.

חייבים להזכיר את 2 הרשתות הללו כשמדברים על רשתות חברתיות…

מקושרים – אני לא יודע עוד כמה זמן מקושרים תחזיק, לדעתי היא עדין סוג של תחנת מעבר וככל שעובר הזמן היא הולכת מקבלת צביון משל עצמה, כלומר היא מתחילה לקבל סגנון מסויים של אנשים, תכנים וכדומה…במילים אחרות הרשת שהיתה רשת עיקרית לכל דבר עד לפני כשנה הופכת לרשת משנית. מעניין אם וואלה יצליחו למנוע את ההתדרדרות ואיך..
קפה-דה – הם זכו מפאת האוכלסיה שאליה האתר פונה, כיון שקפה דה היא תחנת המעבר האחרונה היא צברה משתמשים שאין להם צורך בפייסבוק, כמעט, אלא אם כן הם רוצים לראות תמונות של הילד בדרום האמריקה.
ולכן לרוב גולשי קפה-דה נוצרה בעצם בועה בתוכה פייסבוק היא הרשת המשנית והקפה היא הרשת העיקרית, ואולי לכן דויד פ. שזיהה את בעיית האינפלציה ברשתות חברתיות אומר על פייסבוק שהיא רשת זבל .
השאלה היא כמה זמן זה יחזיק, והאם פייסבוק או מישהו לא ימציא איזה אפליקציה שתחקה את הבלוגים המדורגים שיש ברשתות החברתיות. ובנושא הזה אני אשמח לשמוע דעה כי לי אין אחת מגובשת ועדין לא חקרתי את קהל הגולשים המבוגרים לעומק.

טרנדיות

האם רשתות חברתיות הן עדין טרנד?, כרגע לא ממש, פייסבוק השתלטה על השוק והפכה לדבר מובן מאליו, וטוויטר תפסה את מקומה בתחום הטרנדים החברתים.
לכן כשבוחנים את הרשתות החברתיות היום ניתן להתייחס לטרנדים בתוך פייסבוק ולא על פייסבוק כטרנד. למשל טרנדים בולטים בפייסבוק פוקר, פארמויל, paf la cain וכדומה.. (נכון לזמן כתיבת הפוסט).
מה שיכול לתפוס בעתיד כחלק מתחושת המציצנות הישראלית, הוא עניין הרשתות החברתיות על פי מיקום שאני אניח לכם לקרוא בחורים ברשת. הבעיה שמדברים על זה כבר הרבה זמן כנראה שהטכנולוגיה לא היתה מספיק בשלה להמונים. יזמים יכולו בקלות למצוא שימושים מסחרים לרעיון.
בכלליות אפשר להתייחס גם לתופעה של אפליקציות מבוססות אתרים כטרנד שימשיך איתנו עוד הרבה זמן.
חשוב לשים לב ואני לא יודע אם זה במתכוון או לא, אבל זה האפקט שנוצר, פייסבוק הסירה הרבה מכשולים בכך שהיא נבנתה כך שהיא מאפשרת לאפליקציות להתחבר למשתמשים שלה, כך שמתכנתים ויזמים יעדיפו במקום להכין רשת חברתית משלהם להשקיע בפיתוח עבור רשת חברתית שכבר עשתה את כל החלק המסובך ונותנת להשתמש בנתונים שלה.

לסיכום תשקיעו באפליקציות פייסבוק איכותיות, תחשבו פעמיים לפני שאתם בונים רשת חברתית ותשארו שמחים .

לא מזמן פורסם טרנד "חוסם פרסומות לאקספלורר 8" מה שהזכיר לי שאני צריך לרשום על זה לפני שהעניין יפרח מזכרוני, וכמובן כדי שאני אוכל לומר "אמרתי לכם"(משפט שצריך להיות שגור בפי כל מי שמתעסק בטרנדים).
אז למי שלא הצליח להבין מהכותרת, הפרסומות הרגילות (באנרים, פופאפים, קישורים) יהפכו עם השנים לכלי שיכניס לבעלי האתרים פחות כסף ויהיה צורך לפתח צורות שונות ומתוחכמות יותר לפרסומות כדי שבאמת יצפו בהם.

איך הכל התחיל…
דפדפן חדש בשם פיירפוקס מתחיל לנגוס בשוק של מייקרוסופט ומפתח פיצרים שגורמים למייקרוספוט להזיע. בין הפיצרים (תוספים) שהדפדפן מציע מופיעים חוסמי פרסומות משוכללים.
הבולטים שבהם Adblock ו NoScript ועם מעל לחצי מיליון הורדות לשבוע מי שעדין אין לו ספקות לגבי מעמד הרווחיות מפרסומות כדאי שיתעורר.
כמובן שהיו חוסמי פופאפים עוד לפני התוספים הללו אבל החוסמים לא התמודדו עם בעיות כמו אלפי הבאנרים שמציפים אתרים במיוחד גדולים שנשענים על פרסומות.

איפה אנחנו היום…
חברה בשם גוגל שפתחה את השירות שמכניס לה מליונים אם לא מליארדים (גוגל אדסנס), חברה בשם פיירפוקס שנתנה במה לתוכנות חוסמות פרסומות בין היתר את אלו של גוגל.
ומייקרוסופט שמפגרת מאחור ורואה איך העובדה שאפשר להוסיף תוספים לדפדפן גורמת להרבה מאד אנשים לנטוש את אקספלורר.
לכן, עם השנים מייקרוסופט התחילה להתאים את עצמה ולהיות יותר ידידותית למפתחים וכבר יש תוספים שמאפשרים לסנן פרסומות גם באקספלורר ונכון לעכשיו זה רק עניין של זמן עד שכולם ישתמשו בחוסם פרסומות כזה או אחר.

תגובות אופייניות ל Adblock

ולמה, כי הפרסומות מציקות, לרוב לא מעניינות (גל מור – ביי ביי גוגל אדסנס)  ,לעיתים קרובות מופיעות בצורה מוגזמת, ולבסוף מאטות את הגלישה והמחשב (במידה ויש כמה פרסומות פלאש טובות בדף).

חזרה לגוגל, קצת קשה לראות אם גוגל הבחינו בתופעה, וכיצד הם מתכננים להתמודד איתה… לאוהבי קונספירציות אולי גוגל כרום זה סוג של פיתוח מנע , ואולי הם ימציאו טכנולוגיה שתעקוף את התוסף.
אם נרחיק לכת אולי לכן גוגל קנתה את YouTube, כי היום אין טכנולוגיה שיודעת להוריד את הפרסומות המעיקות בתחילת כל סרטון באינטרנט. או במקרה של חורים ברשת שכבר הזכרתי, פשוט משלמים פחות כסף.

הבעיה האמיתית, המוני אתרים שמתוחזקים ומסתמכים על פרסומות הולכים אט אט להקטין את תזרים המזומנים לאתר. וזהו כסף שלעיתים קרובות חשוב לשמירה על איכות התכנים ורמת התחזוקה.

חבריי הבלוגרים (בעיקר הטכנולוגים):

עדכון בעקבות הפוסט של גל מור שהזכרתי ובעקבות טוקבק שהפנה לגלוב בו גם נרשם על בעיית הגוגל אדסנס, בשביל לסבר את האוזן ולהקל על מדוע גוגל לא טובה ליהודים (הבלוגרים)…
אז כמובן קודם כל כי אנחנו יהודים ולכן נדונו לקהל יעד פונטיאלי מאד קטן. אבל אם נרד מזה לשניה ונתמקד בסיבה המרכזית שעליה דיברתי, לדעתי אם יש לכם בלוג טכנולוגי כנראה שרוב הגולשים שלכם משתמשים בפיירפוקס, ואם הם מספיק חכמים ואני בטוח שהם כן, הם גם התקינו את אחד התוספים אותם הזכרתי ולכן מפרסומות כנראה לא תראו הרבה כסף שלא לדבר על שיעורי הקלקה נמוכים שימשיכו לרדת.
הצעתי לכם, מצאו ספונסר בתחום ומכרו לו את נשמתכם. כי אין אופציות טובות יותר בנראה לעין.
אם אין לכם בלוג טכנולוגי, הרווחתם קהל יעד קצת פחות מתוחכם כנראה אוהב סדרות ריאליטי (אין בזה שום פסול להפך אולי תקבלו הזמנה לפרימריה של האח הגדול 2) עם קצת יותר משתמשי אקספלורר כך שאליכם הבשורה תגיע קצת יותר מאוחר.

עדין מציקים (ויהיו כאן בקרוב יותר ויותר):
פרסומות לפני תחילת כל סרטון שנצפה באינטרנט.
פרסומות בצורת כתבה או איך קוראים לזה בוואלה, מדור פרסומי. – יותר קשה לסנן כתבות שבנויות כחלק מהאתר ומתנהגות כמו כתבות שלו.

יציקו בעתיד:
פרסומות מבוססות וידאו, מבוססות תוכן, והכי מציק חוסמי חוסמי פרסומות .
מה שבטוח, פרסומות – אוט, חוסמי פרסומות – אין .

בלי Adblock - וזה רק החלק העליון של הדף.

עם Adblock - יותר מקום בדף, מהיר ונקי. במילים אחרות, תענוג.

עוד נושא שהרבה זמן אני מחפש לרשום עליו, טוויטר, הטרנד האולטימטיבי, גם בנוי מקוד שכל זב חוטם אינטרנטי יכול לרשום, וגם סחרר בקצב הגדילה שלו עד כדי כך שהוא הצליח להחזיר ליזמים את התקווה לעיניים.
קודם בואו נבהיר אין לי שום ערעור על מיצובו של טוויטר כטרנד, אבל דבר אחד ברור, טוויטר הוא לא טרנדי בארצנו הקדושה.
רציתי לנסות ולעמוד על כמה מהסיבות שלדעתי הופכות אותו לכזה:

1.לשוק הישראלי לוקח זמן לאמץ אתרים, וקל וחומר אם יש כבר כלי שנראה כעושה את אותה עבודה בדיוק כמו טויטר ואני מתכוון לכל הודעות הסטאטוס בפייסבוק. לא מזמן כאשר שאלתי חבר אם הוא מכיר את טוויטר הוא ענה לי "אתה מתכוון לאתר כמו הסטאטוסים של פייסבוק?" וזה אומר הכל.

2. גיבובים חסרי משמעות בכלליות מעצבנים את הגולשים הישראלים הממוצעים, ושוב לראיה כמה פעמים חסמתם אנשים בפייסבוק שהגזימו עם הודעות סטאטוס חסרות כל תוכן…

3. גופים גדולים ומפורסמים ישראלים לא אימצו את הטוויטר לחיקם (הם גם לא מוצאים סיבה בניגוד לאשטון קוצ'ר, ונענע10).

4. מסה קריטית, אין מסה קריטית של ישראלים בטוויטר כמו בפייסבוק או מקושרים, ולמרות המסה קריטית מי צריך טויטר כשיש סטאטוס בפייסבוק?

5.היעדר מהלכים שיווקים בארץ. ועד שלא נראה את נינה ויודה מצייצים אחד על השני ומפרסמים תמונות כמו אסתי גינצבורג כך שזה מגיע לכל מדורי הרכילות מבחינתי לא נעשו מהלכים שיוקים. (ולכן גם אין פלא שעומר קפלן עדין לא מוצא בני נוער בטויטר)

מי משתמש בטוויטר בישראל?

העניין הוא כזה, יש הרבה בלוגרים בישראל, הרבה יזמים,חובבי גאגטים בעלי Iphone והרבה אנשים שאוהבים להיות בטרנד כשהוא קורה גם אם הוא חולף על פני ישראל כמו ענן מלא בגשם בשמי הכינרת.
ואכן, עיקר המסה היא בקרב אנשי הבלוגים והקפה דה מרקר (גם זה פוסט לכשעצמו, רשתות חברתיות).

מטריד…

מה שמטריד בכל הסיפור שהבלוגרים לא מרפים, נענע10 ממשיכים לפמפם, ואנשי טכנולוגיה ממשיכים לכתוב כאילו אכן מדובר בסנסציה שפוקדת את בתי ישראל…
דוגמאות:
1.הפוסט שמדבר על האתרים הכי וירלים לפי טויטר , כאילו שזה מביא לנו איזה מידע חדש (להרחבה ראו תגובות בקישור). ואם כבר הניתוח מחזק את טענתי שכמות הגופים הגדולים שאימצו את טוויטר היא בערך 8…

2. הפוסט של גל שמדבר על כיצד טוויטר תינצל, כאשר רוב האנשים בכלל לא יודעים שהיתה לטוויטר בכלל בעיה כי בכל זאת "זה אלה עם הסטאטוסים, לא?"
דרך אגב (למי שקרא את הפוסט, או לפחות תחילתו) מוזר שמה שגל אומר שיפיל את טוויטר, המון ציוצים חסרי תוכן, דוקא לאותם אנשים בקהילה הישראלית יש בממוצע יותר עוקבים! . או במילים אחרות אלו שחופרים לי הכי הרבה בטוויטר יש להם הכי הרבה עוקבים. מוזר.

3. כנס טוויטר של 140 …

4. פוסט שמדבר על בית ספר לטוויטר… ואיך אפשר לשלב את טוויטר ככלי לעסקים … חבל שלא מדובר על עסקים בארץ או יותר נכון עסקים שלא בארבע אמות של בלוגרים וכמה חובבי אתרים חדשים באינטרנט וכמובן מחזיקי איפון שאיכשהו נכללים באחת משתי הקטגוריות הקודמות .

טרנדים:

ואם כבר בטרנדים עסקינן, ניתוח מגמות בעולם באמצעות טוויטר יכולה מאד מאד שימושית, כלי חיזוי הטרנדים של טוויטר מאד יעיל, ואישית מאד התלהבתי ממנו, במיוחד אחרי שקראתי את הפוסט של גל מור שגם עשה לי סדר בבלאגן בו מוסבר כיצד ניתן לדעת למה כל טרנד באמת טרנדי באמצעות האתר whatthetrend (לכל הבוהים במסך ושואלים "טרנדים בטוויטר??", הטרנדים של טוויטר מופיעים בצד ימין איפה שרשום Trending Topics )

מילות סיום,

אני מאד סקפטי לגבי ההצלחה של טוויטר בישראל וכמו ילד טוב אני גם פתחתי אחד, איך אומרים בשביל להיות מכוסה. אבל האמת – טוויטר לא מביאה משהו חדש לעולם, או משהו שפייסבוק לא יודעים להציע…
ואם לא יהיה את השינוי שהזכרתי לא יחול שינוי בתפיסת הישראלים את טוויטר.

ו…"כן זה אלה עם הסטאטוסים."

דברי פתיחה:

מכיון שזה הפוסט הראשון, הרגשתי צורך לשתף מדוע החלטנו לפתוח את הבלוג.
תמיד ידענו שזה יקרה, יש כך כך הרבה דברים לדבר עליהם, ויש כל כך הרבה דברים שעולים מהאתר ומהניסיון שלנו באינטרנט שהחלטנו שקשה לשמור בבטן.
אז פתחנו טויטר, אבל מה לעשות ש 140 תווים לא מספיקים לישראלים שכמונו, אוהבים לדבר להסביר ולהאריך…

הבלוג, במתכונתו הנוכחית לא נועד להביא לכם כל יומים פוסט חדש ולא מעניין, אלא לנסות ולהציג טרנדים, מגמות ורעיונות שכידוע לפעמים צצים בזה אחר זה ולפעמים הם פשוט מסרבים לצוץ. אז המלצתנו היא שתרשמו ל RSS ותקבלו עידכונים. ושניה לפני שנפנה מקום לעיקר בפוסט, תגיבו, תעירו לנו, תאירו אותנו במידע חדש, תנו פידבקים ותחוו את דעתכם.

שנת הגוגל Wave

לפני שגונבים לנו את הדיבורים על גוגל Wave ולרגל השנה החדשה (העברית),
התובנה המרכזית היא שהשנה הולכת להיות שנת הגוגל Wave, האינטרנט הופך להיות מכונה משומנת היטב של קוד ברמה שלא תבייש את מערכת ההפעלה לינוקס,
אתרי אינטרנט הפכו להיות תוכנות לכל עניין ודבר כאשר פריצת הדרך האחרונה התחילה דרך פייסבוק והאפליקציות שאפשר לשלב בדפים האישים. במקביל גוגל החלה להשתלב ולאפשר למתכנתים להפעיל אפליקציות גם בשירותים שלה, בשורה התחתונה בשנים הקרובות המגמה של פיתוח אפליקציות לאתרים רק תלך ותגבר.
איך גוגל Wave מתקשר לכל זה?

גוגל Wave נועדה לתת בית חם ואוהב כמו שפייסבוק נתנה לאפליקציות ומפתחיה.
מלבד תמיכת המערכת באפליקציות חיצוניות, גוגל Wave, באה לשנות את התפיסה שלנו לגבי האימייל, אימייל כבר לא יהיה בלוק של מידע שקוראים ומגיבים עליו, האימייל לשיטת גוגל וייב יהפוך למעין שיחה. על כל חלק יהיה אפשר להגיב בנפרד ולפתח לדיון בתוך אותו אימייל שקיבלנו. מה שמלהיב במערכת שמראה את כוח החישוב האדיר שיש למחשבי גוגל, שאין צורך לחכות להודעות שיגיעו אלא הכל קורה אונליין בזמן אמת כמו מיני צאט בתוך האימייל שלנו וכך נוצר לו גל של שיחות (ומכאן השם Wave למי שתהה). ולסיום בכדי לעקוץ את מייקרוסופט גוגל ווייב יודעת לדבר עם גוגל Docs כך בעתיד הלא רחוק כאשר תרצו לעבוד על מסמך משותף לא יהיה לכם ספק שאתם תעשו את זה עם גוגל Wave.

הסרטון שימחיש על מה אני מדבר:
למי שיש כוח (כמוני), שעה וחצי של הצגת גוגל wave למפתחים.

למי שתש כוחו, הנה הדקות העיקריות שעליהם דיברתי.

7:55 – כתיבת אימייל לא כמו פעם.
36:30 – עריכה בו זמנית של 4 אנשים את אותו מסמך אימייל שצורפו לו תמונות… (למי שמחפש את הקשר הישראלי, כנראה שיש אחד, ימצא אותו כאן.)

> סיכום של הוידאו בנקודות אפשר למצוא בבלוג של עמרי

למי שמתחשק בקצרה ובאנגלית :
סיכום 10 דקות…

רק הסברים ללא הדגמה חיה:

מכפישים…

כהרגלנו בקודש, יש מספר לא מבוטל של עיתונאים טכנולוגים שכנראה לא מבינים וממהרים לקטול,בכדי להוסיף חטא על פשע דומה כי הם גם אינם בדקו את השירות. בכל מה שכתבתי שיבחתי את הרעיונות והכיון המהפכני שגוגל מכוונת אליו,מי שיצא לו להתנסות במטלות שגוגל Wave פותרת יכול להבין עד כמה הרעיון שלהם מהפכני . הבעיה היחידה שאני יכול לחשוב עליה בתור מישהו שלא התנסה בשירות היא הבעיה שכל מי שקיבל הזמנה ואכן רוצה לבדוק את הWave יהיה לו קצת קשה כי להערכתי יש רק כ 180,000 הזמנות וכנראה שרוב החברים שלך שתרצה לעשות איתם Wave לא קיבלו הזמנה.
כיון שזה קצת מתיימר, ארצה לסייג יש גם כתבים שיודעים מה הם רושמים(בדיילי מיילי לדוגמא) אבל לצערי מספיק כתב אחד בשביל להרוס לחברה רעיון, במקרה הזה בגלל שזאת גוגל לצערם של הכתבים התוצאה תיהיה הפוכה ולכתב יצא השם הרע אם הוא יפשל בהערכותיו… לגזור ולשמור אמרנו?

גם אתם רוצים גוגל Wave?

קשה מאד להשיג הזמנות במיוחד לאור הטרנדיות הרבה שאופפת את Wave, אז הכי טוב זה להכיר מישהו מקומבן ולהזכיר לו ש"כל ישראל ערבים זה לזה" ואנחנו מוסיפים "וכל העוזר בכפר הגולובלי הרי זה משובח", שיעשה טובה וישלח הזמנה.
ואם אתם לא מכירים חברים או אנשים טובים כאלה, אז האתר היחיד שניתן לומר שאפשר לסמוך עליו זה אתר הזה לחלוקת ההזמנות … רק שזה יקח קצת זמן לפי הפופלאריות שלו.